
השרותים
שלנו
בקליניקה בפתח תקווה, מאבחנת ומטפלת בבעיות מגוונות בתחום הפרעות בתקשורת אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים

צרידות והפרעות קול
קול מופק על-ידי רטיטת מיתרי הקול כאשר זרם האוויר היוצא מהריאות דרך קנה הנשימה מרטיט אותם.
הצליל הבסיסי הנוצר עובר לחללי התהודה בפנים (לוע, פה, אף, סינוסים) בהם הוא מוגבר ויוצא לחלל האוויר.
התלונות הנפוצות של הדובר הן: עייפות קולית, מאמץ קולי ו/או גרוני, צרידות, שינויים בטון, יובש בגרון, כאבים ועוד.
גורמים נוספים היכולים להשפיע על איכות הקול הם אלרגיה, אסטמה, עישון, צרבת, תרופות ועוד.
עם הופעת חלק מהסימנים הללו יש לפנות לבדיקה לרינגוסקופית אצל רופא אף-אוזן-גרון. הרופא יאבחן את הבעיה וימליץ על טיפול מתאים; תרופתי, כירורגי או טיפול בדיבור על-ידי קלינאי תקשורת.

גמגום, והפרעות בשטף דיבור
גמגום הינו הפרעה בשטף הדיבור, בה הדובר יודע מה הוא רוצה לומר אך מתקשה בכך באופן לא-עקבי.
גמגום הוא מצב מורכב המושפע מגורמים התנהגותיים רגשיים וחברתיים.
גמגום יכול להופיע בגיל טרום-בי"ס או במהלך שנות הלימוד בבי"ס.
תופעות הגמגום כוללות חזרות, הארכות, הפסקות שקטות, עצירות, לחיצות, הוספה של צלילים או מילים, הימנעות מדיבור.
הטיפול בגמגום כולל פיתוח מודעות למאפייני הגמגום ושיפור טכניקת הדיבור השוטף. בנוסף לכך, התייחסות למאפיינים הרגשיים-חברתיים של הגמגום, במטרה לשפר את אופן ודרכי ההתמודדות עם הגמגום ועם הקשיים התקשורתיים הנובעים ממנו.
הטיפול מותאם לגיל הפונה ילד / נער / מבוגר.

חוסר שטף התפתחותי בגיל הרך
חוסר שטף שכיח בגילאי 2-5 שנים ויכול להמשך עד גיל 6-7 שנים.
הילד חוזר על הברות מילים או חלקי משפט בזמן שהוא מחפש מילים ומארגן את המסר אותו הוא רוצה לומר.
לרוב ההורים והסביבה מתעלמים ואין צורך בהתערבות של איש מקצוע וההפרעה חולפת מעצמה.
במידה וההורים או המטפלים חשים כי התקלה בשטף הדיבור נובעת מקושי ממוקד בהפקת המילה או מודאגים כי הילד מוטרד/מתוסכל מהקושי לומר את המילה, יש מקום לפנות להתייעצות ואבחון של קלינאי תקשורת.

דיבור חטוף וקצב דיבור מהיר
דיבור-חטוף הוא מצב המאופיין בקצב דיבור מהיר עם נטייה ל"בליעת הברות", היגוי לא ברור ולעיתים גם בקושי בארגון שפתי.
בניגוד לאנשים הסובלים מגמגום, אנשים עם דיבור-חטוף נוטים להיות פחות מודעים לבעיית הדיבור שלהם. במרבית המקרים הבעיה מופיעה במהלך גיל ההתבגרות.
הטיפול בדיבור חטוף כולל העלאת המודעות של הדובר לבעיה והתייחסות למאפייני הדיבור הבעייתיים, במטרה להביא לשינוי ולדיבור יעיל.
